קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וְגִרְרוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹפִיעוֹת לְמַטָּה
פַּעַם אַחַת הָיְתָה סָבְתָא בְּשֵׁם רִנָּה.\n
הִיא גָּרָה בִּכְפָר קָטָן עִם חָצֵר גְּדוֹלָה וּמְלֵאָה פְּרָחִים.\n
כָּל בֹּקֶר, סָבְתָא רִנָּה הָיְתָה יוֹצֵאת לַגִּנָּה וּמַשְׁקֶה אֶת הַפְּרָחִים.\n
הַנְּכָדִים שֶׁלָּהּ, דָּנִי וְתָמָר, אָהֲבוּ לָבוֹא לְבַקֵּר אוֹתָהּ.\n
\n
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁדָּנִי וְתָמָר בָּאוּ לְבַקֵּר, סָבְתָא רִנָּה הֵכִינָה לָהֶם הַפְתָּעָה.\n
הִיא אָפְתָה עוּגִיּוֹת שׁוֹקוֹלָד טְעִימוֹת.\n
דָּנִי וְתָמָר הָיוּ מְאוֹד שְׂמֵחִים וְאָכְלוּ אֶת הָעוּגִיּוֹת.\n
\n
אַחֲרֵי הָאֹכֶל, סָבְתָא רִנָּה לָקְחָה אֶת דָּנִי וְתָמָר לְטִיּוּל בַּגִּנָּה וְסִפְּרָה לָהֶם סִפּוּרִים עַל יַלְדוּתָהּ.\n
הֵם יָשְׁבוּ כֻּלָּם עַל הַסַּפְסָל בַּגִּנָּה וְצָחֲקוּ יַחַד.\n
\n
בְּסוֹף הַיּוֹם, דָּנִי וְתָמָר נִפְרְדוּ מִסָּבְתָא בְּחִבּוּק גָּדוֹל וְהִבְטִיחוּ לָבוֹא לְבַקֵּר שׁוּב בְּקָרוֹב.\n
סָבְתָא רִנָּה חִיְּכָה וְנוֹפְפָה לָהֶם לְשָׁלוֹם מֵהַמִּרְפֶּסֶת.
לְסָבְתָא הָיְתָה חָצֵר מְלֵאָה [בִּפְרָחִים].\n
סָבְתָא רִנָּה אָפְתָה לִנְכָדֶיהָ [עוּגִיּוֹת].\n
סָבְתָא רִנָּה סִפְּרָה לְדָנִי וְתָמָר סִפּוּרִים עַל [יַלְדוּתָהּ].\n
דָּנִי וְתָמָר הִבְטִיחוּ לְסָבְתָא שֶׁיַּחְזְרוּ לְבַקֵּר [בְּקָרוֹב].