קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וְגִרְרוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹפִיעוֹת לְמַטָּה
בִּכְפָר קָטָן לְיַד הַיַּעַר גָּר יֶלֶד בְּשֵׁם אֹרֶן.\n
אֹרֶן אָהַב לְשַׂחֵק עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ וְלִקְרֹא סְפָרִים.\n
\n
יוֹם אֶחָד, מָצָא אֹרֶן חָתוּל קָטָן לְיַד הַבַּיִת שֶׁלּוֹ.\n
הֶחָתוּל הָיָה רָעֵב.\n
אֹרֶן הֵרִים אֶת הֶחָתוּל וְלָקַח אוֹתוֹ לְבַיִת שֶׁלּוֹ.\n
אִמָּא שֶׁל אֹרֶן נָתְנָה לֶחָתוּל אֹכֶל וּמַיִם.\n
אָרוֹן הֶחֱלִיט לִקְרֹא לֶחָתוּל רִיקוֹ.\n
\n
רִיקוֹ הָפַךְ לַחֲבֵר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁל אֹרֶן.\n
הֵם שִׂחֲקוּ יַחַד כָּל יוֹם.\n
אֹרֶן לִמֵּד אֶת רִיקוֹ לִקְפֹּץ וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי כַּדּוּר.\n
רִיקוֹ אָהַב לְהִתְכַּרְבֵּל לְיַד אֹרֶן כְּשֶׁהוּא קָרָא סְפָרִים.\n
\n
יוֹם אֶחָד, רִיקוֹ נֶעֱלַם.\n
אֹרֶן חִפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּכָל הַכְּפָר אֲבָל לֹא מָצָא.\n
הוּא הָיָה מְאוֹד עָצוּב.\n
\n
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁהוּא חָזַר הַבַּיְתָה, מָצָא אֶת רִיקוֹ יָשֵׁן עַל הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ.\n
אֹרֶן הָיָה שָׂמֵחַ מְאוֹד וְאָמַר לְרִיקוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאוֹד.\n
\n
מֵאָז, אֹרֶן דָּאַג לְהַשְׁאִיר אֶת הַחַלּוֹן סָגוּר כְּדֵי שֶׁרִיקוֹ לֹא יִבְרַח שׁוּב.
אֹרֶן אָהַב לִקְרֹא [סְפָרִים].\n
אֹרֶן לִמֵּד אֶת הֶחָתוּל רִיקוֹ לְשַׂחֵק עִם [כַּדּוּר].\n
אֵיפֹה אֹרֶן חִפֵּשׂ אֶת רִיקוֹ? [בַּכְּפָר].\n
רִיקוֹ בָּרַח בִּגְלַל שֶׁהַחַלּוֹן הָיָה [פָּתוּחַ].