קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וְגִרְרוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹפִיעוֹת לְמַטָּה
יוֹנָתָן הָיָה יֶלֶד סַקְרָן מְאוֹד.\n
\n
יוֹם אֶחָד הוּא מָצָא בְּמַרְתֵּף הַבַּיִת שֶׁלּוֹ קֻפְסָה יְשָׁנָה.\n
יוֹנָתָן פָּתַח אֶת הַקֻּפְסָה וְגִלָּה בִּפְנִים אוֹצָר: צַעֲצוּעִים יְשָׁנִים שֶׁל אַבָּא שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד.\n
\n
הָיוּ שָׁם דִּינוֹזָאוּרִים קְטַנִּים, מְכוֹנִיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וְרַכֶּבֶת צַעֲצוּעַ.\n
יוֹנָתָן הָיָה נִרְגָּשׁ וְשִׂחֵק עִם הַצַּעֲצוּעִים זְמַן רַב.\n
\n
בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב, שָׁאַל יוֹנָתָן אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ עַל הַצַּעֲצוּעִים.\n
אַבָּא סִפֵּר לוֹ סִפּוּרִים מְרַתְּקִים עַל אֵיךְ הוּא הָיָה מְשַׂחֵק אִתָּם כְּשֶׁהָיָה קָטָן.\n
יוֹנָתָן הֵבִין שֶׁהַצַּעֲצוּעִים הַיְּשָׁנִים הֵם לֹא רַק צַעֲצוּעִים, אֶלָּא גַּם זִכְרוֹנוֹת יְקָרִים.\n
\n
מֵאָז, יוֹנָתָן שָׁמַר אֶת הַצַּעֲצוּעִים בְּמָקוֹם מְיֻחָד וְשִׂחֵק בָּהֶם בִּזְהִירוּת, מִתּוֹךְ כָּבוֹד לְאַבָּא וּלְזִכְרוֹנוֹתָיו.
מָה מָצָא יוֹנָתָן בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה? [צַעֲצוּעִים].\n
לְמִי הָיוּ שַׁיָּכִים הַצַּעֲצוּעִים? [לְאַבָּא].\n
יוֹנָתָן הֵבִין שֶׁהַצַּעֲצוּעִים הֵם גַּם [זִכְרוֹנוֹת].\n
יוֹנָתָן שָׁמַר אֶת הַצַּעֲצוּעִים בְּמָקוֹם [מְיֻחָד].