קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וְגִרְרוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹפִיעוֹת לְמַטָּה
יוֹם אֶחָד, דָּנִי רָצָה לָלֶכֶת לַפַּארְק עִם הַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ, בְּרוּנוֹ.\n
דָּנִי שָׂם אֶת הַקּוֹלָר לִבְרוּנוֹ וְהֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.\n
\n
כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַפַּארְק, דָּנִי רָאָה נַדְנֵדָה גְּדוֹלָה.\n
הוּא עָלָה עַל הַנַּדְנֵדָה וְנִדְנֵד אֶת עַצְמוֹ קָדִימָה וַאֲחוֹרָה.\n
בְּרוּנוֹ רָץ מִסָּבִיב וְשִׂחֵק עִם כַּדּוּר צָהֹב שֶׁמָּצָא עַל הַדֶּשֶׁא.\n
\n
פִּתְאוֹם הִתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם.\n
דָּנִי וּבְרוּנוֹ רָצוּ מַהֵר לְכִוּוּן הַבַּיִת.\n
\n
כְּשֶׁחָזְרוּ הַבַּיְתָה, הֵם הָיוּ רְטוּבִים לְגַמְרֵי אֲבָל הִרְגִּישׁוּ שְׂמֵחִים.\n
הֵם יָשְׁבוּ יַחַד לְיַד הָאָח וְהִתְחַמְּמוּ, וְדָנִי סִפֵּר לִבְרוּנוֹ שֶׁזֶּה הָיָה הַיּוֹם הֲכִי כֵּיף בַּפַּארְק.\n
בְּרוּנוֹ לִקֵּק אֶת פָּנָיו שֶׁל דָּנִי וְנָבַח בְּשִׂמְחָה.
מָה שָׁם דָּנִי לִבְרוּנוֹ לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ לַפַּארְק? [קוֹלָר].\n
הַכֶּלֶב בְּרוּנוֹ מָצָא עַל הַדֶּשֶׁא כַּדּוּר [צָהֹב].\n
דָּנִי וּבְרוּנוֹ חָזְרוּ הַבַּיְתָה בִּגְלַל שֶׁהִתְחִיל לָרֶדֶת [גֶּשֶׁם].\n
דָּנִי וּבְרוּנוֹ חָזְרוּ הַבַּיְתָה רְטוּבִים אַךְ [שְׂמֵחִים].