קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וְגִרְרוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹפִיעוֹת לְמַטָּה
בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, רִנָּה הַקְּטַנָּה הָלְכָה לַפַּארְק עִם אִמָּא.\n
בַּדֶּרֶךְ פָּגְשָׁה כְּלַבְלַב קָטָן.\n
הַכְּלַבְלַב נָבַח וְשָׂמַח.\n
רִנָּה קָטְפָה פֶּרַח קָטָן מֵהָאֲדָמָה וְנָתְנָה לַכְּלַבְלַב.\n
הַכְּלַבְלַב שָׂמַח וְקָפַץ.\n
\n
הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת וְהִגִּיעוּ לַפַּארְק.\n
בַּפַּארְק הָיוּ פְּרָחִים יָפִים, עֵצִים גְּבוֹהִים וְסַפְסָלִים לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם.\n
רִנָּה חִפְּשָׂה מָקוֹם מַתְאִים לָשֶׁבֶת עִם אִמָּא.\n
הֵן מָצְאוּ סַפְסָל לְיַד פֶּרַח גָּדוֹל וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ.\n
\n
הֵן רָאוּ צִפּוֹרִים קְטַנּוֹת עָפוֹת בַּשָּׁמַיִם וְצִפּוֹרִים שֶׁשָּׁרוֹת עַל הָעֵצִים.\n
רִנָּה הֵבִיאָה מֵהַתִּיק עוּגִיּוֹת קְטַנּוֹת וְנָתְנָה לְאִמָּא אַחַת.\n
אִמָּא אָמְרָה, "תּוֹדָה רִנָּה, זֶה טָעִים מְאוֹד".\n
\n
לְאַחַר מִכֵּן, רִנָּה וְאִמָּא קָמוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה.\n
בְּדַרְכָּן חֲזָרָה פָּגְשׁוּ שׁוּב אֶת הַכְּלַבְלַב הַקָּטָן.\n
רִנָּה נִפְרְדָה מִמֵּנוֹ לְשָׁלוֹם וְהוּא נָבַח בְּשִׂמְחָה.
רִנָּה הָלְכָה לַפַּארְק עִם [אִמָּא].\n
בַּדֶּרֶךְ הֵן פָּגְשׁוּ [כְּלַבְלַב].\n
רִנָּה נָתְנָה לַכְּלַבְלַב [פֶּרַח].\n
מָה הָיָה בְּתוֹךְ הַתִּיק? [עוּגִיּוֹת].