קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וְגִרְרוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹפִיעוֹת לְמַטָּה
בֹּקֶר אֶחָד, יוֹאָב הִתְעוֹרֵר מֻקְדָּם מְאוֹד וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת לַיַּעַר הַקָּרוֹב.\n
הוּא רָאָה פְּרָחִים יָפִים וְצִפּוֹרִים שֶׁשָּׁרוֹת.\n
\n
פִּתְאוֹם, הוּא רָאָה אַרְנָב קָטָן שֶׁקָּפַץ מֵהַשִּׂיחִים.\n
הָאַרְנָב הָיָה רָעֵב וְרָצָה גֶּזֶר.\n
יוֹאָב יֶדַע שֶׁבַּסַּל שֶׁלּוֹ יֵשׁ גֶּזֶר שֶׁהוּא קִבֵּל מֵאִמָּא שֶׁלּוֹ.\n
יוֹאָב נָתַן אֶת הַגֶּזֶר לָאַרְנָב וְהָאַרְנָב הָיָה מְאוֹד שַׂמֵּחַ.\n
\n
יוֹאָב הִמְשִׁיךְ לְטַיֵּל בַּיַּעַר וְרָאָה גַּם אֲגַם קָטָן עִם דָּגִים צִבְעוֹנִיִּים.\n
זֶה הָיָה טִיּוּל נֶהְדָּר.
יוֹאָב רָאָה בַּיַּעַר פְּרָחִים [וְצִפּוֹרִים].\n
הָאַרְנָב הָיָה [רָעֵב].\n
מָה נָתַן יוֹאָב לָאַרְנָב? [גֶּזֶר].\n
מָה רָאָה יוֹאָב בַּאֲגַם? [דָּגִים].